בעיות התנהגות אצל ילדים
סיבות אפשריות:
- חוסר גבולות– הורים שלא קובעים גבולות ברורים לילד.
- נוקשות של ההורים– גבולות נוקשים מדי, חוסר גמישות.
- טמפרמנט של הילד– יש ילדים שכבר מגיל אפס קשה להרגיע אותם, לווסת אותם. הקושי הזה משפיע על מערכת היחסים בין ההורים לילד. לעיתים קשה להם מאוחר יותר לשים גבולות כי מוותרים לו מראש. כלומר, מאפייני הילד מאד משמעותיים: יש ילדים עם פרופילים התנהגותיים בעייתיים, יש ילדים שנולדים עם רגישות ומבנה אישיותי נוקשה ואז הצבת הגבולות היא קשה יותר.
- מצב משברי בבית– שלעיתים גורם לילד להיות נסער מאד. לעיתים מוביל לחרדות או למחלות. לדוגמה תהליך גירושין של ההורים עלול להוביל לאי שקט וסערה בקרב הילד.
- הזנחה רגשית– עלולה לגרום לבעיות שונות כגון: מופנמות, דיכאון, עצב והסתגרות ואפילו בעיות של אלימות. לעיתים במשפחות בהן יש הזנחה רגשית יהיו ילדים שיעוררו פרובוקציה התנהגותית בכדי לזכות בתשומת לב.
- שימוש באלימות במשפחה– לעיתים הורים פועלים מתוך חוסר אונים בתגובות אלימות כמו צביטה, מכה בטוסיק וכו’ מפני שכל תגובה אחרת שניסו לא הצליחה. אולם, יש גם משפחות שהאלימות היא חלק משגרת יומן. (במצבים אלה יש לדווח לרווחה על פי חוק חובת הדיווח).
- ציפיות לא מותאמות– חוסר סנכרון עם הילד.
- בעיות אורגניות– קשב וריכוז, אימפולסיביות, קושי בוויסות. לעיתים ההורה מפרש זאת כחוסר כבוד והקשבה.
- קושי בהפנמת נורמות– יש ילדים שכתוצאה מנוקשות חשיבתית לא מצליחים ללמוד נורמות התנהגותיות, לא מצליחים לקלוט סימנים וקודים חברתיים ולוקים בחוסר בכישורים חברתיים.
- חוסר תיאום בין ההורים– מחלוקות בקשר לחינוך וגבולות או בעיות זוגיות כשהילד נמצא בתווך. ילדים הרבה פעמים כלואים בתוך הורות פתולוגית וחלק מהם יפתחו סימפטום מתוך רצון לחבר בין הוריהם.
- בעיה/קושי של ההורה– דיכאון או חרדה למשל. הילד ינסה לעורר את ההורה כדי שיתפקד, כדי שימצא כוחות בעצמו כדי לטפל בו ולדאוג לו כהורה.
כל התפרצות זעם או בעיית התנהגות נובעת מקושי אמיתי וחשוב לזהות ממה בדיוק. לעיתים יש שילוב של מספר גורמים למשל: בעיות זוגיות דיכאון של האם ו ADHD.