שיטת רביב- פיתוח כישורי למידה

קשרים נוירולוגיים חדשים נבנים במח על בסיס קשרים קיימים. קשרים נוצרים במח בין סינפסות המוליכות פולסים חשמליים וחומרים כימיים. לאורך כל החיים נוצרים קשרים חדשים- זו הלמידה. כמנגנון הישרדות המוח מעדיף תמיד את הערוצים האפקטיביים יותר. לכן, אם ייווצר דפוס פעולה או חשיבה טוב יותר המח יבחר בו כברירת המחדל וינטוש בהדרגה את הדרך הישנה.

תרגול שיטת רביב מפתח מבני ערוצי תפישה וחשיבה אפקטיביים. רק תרגול רציף ועקבי  ( לפחות 16 שבועות) יכול להניע שינוי משמעותי.

קשרים טובים הם קשרים שמשתמשים בהם, כלומר, הם מתפתחים מתוך מה שהילד יודע, אוהב לעשות ומרגיש טוב ובטוח תוך כדי עשייה.

לעומת זאת, ביקורת ושיפוטיות קוטעות קשרים קיימים או אינן מאפשרות לקשרים חדשים להיבנות להתבסס.

מהי אינטליגנציה?

אינטליגנציה הינה ביטוי יכולתו של האדם לפתור בעיות, ליצור תוצרים בסביבתו הטבעית ולבטא עצמו בהקשרים מגוונים ושונים של תודעה-למידה, חשיבה ותפישה.

מהם קשרים נוירולוגיים?

קשרים נוירולוגיים הינם קשרים בין תאי המח, הנוירונים. קשרים אלו מהווים אמצעי להעברת מידע על ידי גירוי ותגובה. תאי המח שלנו פועלים על ידי חשמל וחומרים כימיים. מחשבות עוברות בין תאי המח על גבי זרמים חשמליים וחומרים אלו. ” שרשרות” ארוכות של תאי מוח- אותם קשרים נוירולוגיים- “נדלקות” ויוצרות מחשבה שלמה או זיכרון שלם.

האם אנחנו יכולים לפתח את האינטליגנציה שלנו?

קשרים נוירולוגיים הם ישויות פיסיות ולכן ניתן לפתח ולעורר אותם באמצעים פיסיים שונים. מוחנו מגיב לאימון ותרגול ממש כמו שהשרירים בגופנו מגיבים לאימון ותרגול.

ניתן לפתח את רשת העצבים והקשרים הנוירולוגיים הנדרשים ללמידה עד לניצול מלוא הפוטנציאל האינטליגנטי של התלמיד והשגת מצוינות אקדמית, חשיבה ויצירתיות. יש האומרים שלעולם לא נגיע למיצוי מלוא הפוטנציאל ולכן תמיד כדאי להתאמן עוד ולתת עוד הזדמנות.

מהם לקויות למידה?

לקויות למידה הינן ביטוי למידת חוסר הקשר וחוסר הקואורדינציה בין חלקי המח. אם קשרים אלה אינם קיימים הזרם החשמלי נקטע, הזיכרון או המחשבה נפגמים או לא מתפתחים כהלכה.

תלמיד בעל לקות למידה יכול לנצל את מלוא הפוטנציאל האינטליגנטי שלו לאחר שיפתח רשת עצבים וקשרים נוירולוגיים הנדרשים לצורך רכישת כישורי למידה. כיצד?-על ידי אימון המוח ומערכת העצבים עד אשר המוח יתפקד בשיא שיתוף הפעולה בין חלקיו השונים וישלוט בתזמון גלי המוח. קיימות גם גישות ושיטות שונות של הוראה מתקנת: לימוד אסטרטגיות המאפשרות למידה למרות הלקות. הוראה מתקנת אינה מתקנת את הלקות.

מהי הפרעת קשב וריכוז?(ADD-ATTENTION DEFICIT DISORDER)

לצורך למידה אנחנו משתמשים בתדרים הגבוהים של גלי המוח. כאשר המוח אינו “יודע” לתזמן את גלי המח הגבוהים הוא אינו יכול לשמור על מיקוד קשב וריכוז לאורך זמן מספיק לביצוע במשימה הנדרשת.

מהי תסמונת היפראקטיביות?(A.D.H.D- ATTENTION DEFICIT HYPERACTIVITY DISORDER)

הפרעת קשב וריכוז בתוספת ביטוי פיזי של תנועתיות יתר ואימפולסיביות. הטיפול המקובל הוא בתרופות פסיכיאטריות ממריצות (כגון ריטלין), בשילוב טיפול רגשי- התנהגותי ושיפור ותיקון תפקודי חשיבה ולמידה.

איך מבחינים בין הפרעת קשב וריכוז(A.D.D) לבין תסמונת היפראקטיביות(A.D.H.D)?

אבחנה זו יכולה להיעשות על ידי אנשי מקצוע המיומנים לכך בלבד. רצוי רופאים המתמחים בתחום הנוירולוגיה או פסיכיאטרים.

האם יש צורך בשימוש בתרופות ממריצות במקרה של בעיות קשב וריכוז (D. A.D)?                                                                          

אפשר להבטיח איכות חיים טובה יותר לאנשים עם בעיות קשב וריכוז ללא תרופות: ניתן ללמד את המח לשלוט בתדרי גלי המח ולהשיג את התדרים הגבוהים הנחוצים לריכוז, קשב וללמידה בכלל.

האם ניתן להכין את המח ללמידה ועל ידי כך להבטיח הצלחה של תלמיד המתחיל את לימודיו בכיתה א’?

בהחלט כן. כדאי לדעת: ישנם ילדים אשר מוחם אינו בשל נוירולוגית ללמידה לפני גיל 8 או 10, בייחוד בקרב בנים. ניתן וגם רצוי ליצור בשלות זו בדרך של אימון מתאים על מנת שיוכל ללמוד כל דבר ללא מאמץ, בדרך זורמת וטבעית.

התיאוריה של האנטלגנציות המרובות על פי הווארד גארדנר.

את תיאורית האנטלגנציות המרובות הגה הווארד גארדנר בשנות ה-80 בארה”ב.

מהי אינטליגנציה?(מתוך הספר “מוח חשיבה ויצירתיות” / גארדנר)

מסקירת המחקרים המוקדמים על אינטליגנציה עולה כי קיימים כוחות או כישורים אינטלקטואליים שונים, שלכל אחד מהם יש ככל הנראה מסלול התפתחות משלו. אזורים שונים במוח אחראיים לתפקוד כישורים מסוימים וארגון עצבי הולם קובע את ההשקפה הסובייקטיבית של האדם על העולם ואת הדרכים בהן הוא מעבד ידע והופך אותו למידע זמין ושימושי.

עד כה לא נמצא “המפתח” האחד והיחיד העונה על כל השאלות הקשורות לאינטליגנציה ולכן כל תיאוריה בעניין עדיין ניתנת להפרכה.

הניסיון להגדיר את האינטליגנציה ולמפות את סוגי האנטלגנציות נובע מההכרה כי לבני אדם שונים ישנם כישורים שונים, הבאים לידי ביטוי באופנים שונים וסיווגם יכול להועיל לבעלי המקצוע העוסקים בתחומים הקשורים לחינוך, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכו’.

ישנם תנאים מוקדמים (ביולוגיים ופסיכולוגיים) לקיום אינטליגנציה. כלומר, קיימים סימני היכר הכרחיים להכללת קבוצה של כישורים:

• שורת מיומנויות לפיתרון בעיות המאפשרות לאדם לפתור בעיות או קשיים אמיתיים שהוא נתקל בהם ובשעת הצורך גם להגיע למוצר מועיל.
• יכולת לגלות או להמציא בעיות ובכך להניח יסוד לרכישת מידע חדש.

לכישורים אלה הקשר תרבותי ברור והם נועדו להקפיד על כך שהאינטליגנציה תהיה מועילה וחשובה באמת.

כל חלוקה לאינטליגנציות שונות צריכה לוודא שהיא תקיף ככל האפשר סוגי כישורים שונים הנחשבים בתרבויות שונות. למשל, אם בתרבות מסוימת על האנשים להתקיים מדייג ובתרבות אחרת הם מתפרנסים מצייד צבאים, הרי שבשתיהן האינטליגנציה הנדרשת היא אינטליגנציה מרחבית- היכולת להתאים את עצמי לתנאי הסביבה ובה בעת למטרה הניצבת לפניי.

קיים קנה מידה שעל פיו נוכל לשפוט אם כושר מסוים יכול להיחשב כאינטליגנציה. זהו ניסיון לבחון את האינטליגנציות על פי קנה מידה רבים ככל האפשר ולבחור מהן את אלה שעמדו בקריטריונים בצורה המוצלחת ביותר. ככל שיותר תכונות נכללות בהגדרה- האינטליגנציה נכללת. אין זו הערכה מדעית ולרב תלוי גם בניתוח גורמים סובייקטיבי.

ההבדל בין כישורים לבין אינטליגנציה הוא הקריטריונים על פיהם הם נמדדים.

8 סימנים לאינטליגנציה:

1. אפשרות לבודד אינטליגנציה אחת: היא מעולה ב…
2. חיזוק על דרך השלילה של כשרים מסוימים: הוא מתקשה לבצע…
3. קיום מנגנון אחד או יותר לעיבוד מידע מסוג כלשהו. מערכת המגיבה על גירוי מסוים.
4. מסלול התפתחות ברור ומערכת ברורה של ביצועים. הרמות הבסיסיות קיימות אצל כולם, הרמות הגבוהות קיימות אצל אחדים. הנחה זו חשובה לאנשי חינוך, שכן היא מובילה למסקנה כי אינטליגנציה ניתנת לטיפוח וכי יש ציוני דרך המתאימים לכל שלב בהתפתחות.
5. אפשרויות אבולוציונית- מינים שונים ניחנים בסוגי אינטליגנציה(או בורות) שונים.
6. תימוכין מניסויים פסיכולוגיים. הבנת צורות התפקוד השונות של כל אינטליגנציה. כלומר, כישורים שונים הינם גילוי של אותה אינטליגנציה.
7. תימוכין ממצאים פסיכומטריים- מבחני IQ סטנדרטיים ומבחנים רבים אחרים לבדיקת אינטליגנציות שונות.
8. היכולת להצפנה במערכת סמלית כמו שפה, ציור, תווים, ספרות. מערכות סמלים נוצרו כאשר היה לחברה כלשהי צורך אמיתי בהן.

לפי גארדנר אינטליגנציה קשורה הרבה יותר ליכולת לפתור בעיות וליצור תוצרים בסביבה טבעית ועתירת הקשר.

נקודות מרכזיות:

1. לכל אדם יש את כל האינטלגנציות.
2. רב האנשים יכולים לפתח כל אינטליגנציה לרמת כשרות מספקת אם יזכה לעידוד, תמיכה, העשרה והדרכה נאותים.
3. האינטליגנציות בדרך כלל פועלות יחד בדרכים מורכבות. ההפרדה אינה קיימת במציאות. קיימים ביטויים שונים לכל אחת מהאינטליגנציות.

שבע האינטליגנציות העיקריות:

1. אינטליגנציה תנועתית.
2. אינטליגנציה חזותית, מרחבית.
3. אינטליגנציה שמיעתית, מוסיקלית וקצבית.
4. אינטליגנציה שפתית, מילולית.
5. אינטליגנציה תקשורתית בין-אישית.
6. אינטליגנציה מתמטית, לוגית.
7. אינטליגנציה תקשורת תוך-אישית.

***בשיטת רביב משתמשים באינטליגנציה התנועתית מרחבית והקצבית כמערכת כישורים אחת.

למה חשוב להגביר את מודעות התלמידים לקיום אינטליגנציות שונות?

• כדי להסביר שוני בין תלמידים (ואנשים בכלל).
• כדי להעצים את התלמיד ודרך החשיבה הייחודית שלו.
• כדי להגביר אמפתיה בין תלמידים.
• כדי לעודד בחירה אישית ולמתן לחץ קבוצתי.
• כדי שתלמידים ימצאו תחום ייחודי להם בחברה או יראו “שהם לא לבד”.
• כדי שתלמידים יראו את היופי שבקיום קהילה מגוונת ויחיו בה מתוך הכרה ובחירה.

למה חשוב להגביר את המודעות של כל תלמיד לחלוקת האינטליגנציות שלו?

• כדי שתלמידים יהיו גאים במי ובמה שהם.
• כדי שהתלמידים יכירו בחוזקות שלהם וירצו לממש אותן- הגברת המוטיבציה.
• כדי שתלמידים יכירו בחולשות שלהם וידעו איך להימנע מתקלות ו”מעידות”.
• כדי שתלמידים יוכלו לעשות בחירות מושכלות במסלול ההתקדמות שלהם בלימודים ובחיים.
• כדי שתלמידים ידעו אילו מיומנויות כדאי להם ללמוד כדי לחזק נקודות חולשה או להיות מצוינים במה שחשוב להם.
• כדי שתלמידים יכירו בכך שהם יכולים להיות טובים מאד אם יתאמנו שהרי כל אינטליגנציה ניתן לפתח!

יישום מודל תיאורית האנטלגנציות המרובות בשיטת רביב:

הכנת המח ללמידה:

1. מיומנות תנועתית.
2. מיומנות ויזואלית:חזותית מרחבית.
3. מיומנות שמיעתית: מוסיקלית קצבית.

תיקון לקויות למידה:

1. מיומנות לשונית- שפתית: תיקון תפישת קריאה.
2. מיומנות הגיונית- אישית: מודעות עצמית.
3. מיומנות הגיונית מתמטית.
4. תקשורת תוך-אישית:מודעות עצמית.

שיטת רביב בונה את המפגשים על העקרונות הבאים:

• דינאמיקה של הצלחה: ביסוס ופיתוח מתמיד של תחושת הצלחה.
• עבודת צוות: מטופל+הורים+מטפל.
• אימון עקבי ורציף ומעקב.
• אמון מניע למידה.
• למידה מכל אירוע.
• התאמה וגמישות.
• ניתן לייצר מוטיבציה.
• איכות ולא כמות או הספקים (ללמוד לוותר).
• בדיקה שכל העת האחריות נמצאת בידי מישהו מהצוות יחד עם הכוונה לכך שהאחריות תהיה בסופו של דבר בידי המטופל.

הכנת המח ללמידה בשיטת רביב:

בבסיס יכולת ללמוד עומדות מיומנויות פשוטות למדי. בדרך כלל המיומנויות מתפתחות ומגיעות לבשלות בין גיל 10 לגיל 13. ילדים מתחילים ללמוד בגיל 6. אז מה עושים בינתיים? חקר המוח וטכנולוגיות חדישות מלמדות כי ניתן לאמן את המח ולקדם את ביצוע המיומנויות הנדרשות ללמידה יעילה.

ניתן בהחלט להשפיע על תהליכים קוגניטיביים ורגשיים!

המיומנויות הבסיסיות הן:

• ביסוס קואורדינציה של יכולת הצלבה מוחית.
• נשימות.
• הליכת דרך השמונה תוך מיקוד חושי.
• עיגון אוריינטציה.

קואורדינציה של ההצלבה המוחית

בבסיס המוח המוארך מצטלבות מסילות העצבים העוברות בתוך מוח השדרה. המסילות העולות מימין הגוף עוברות לצידו השמאלי של המוח. אלה העוברות משמאל עוברות לימין המוח. המסילות היורדות ממוח הגולגולת אל מוח השדרה מצטלבות אף הן באופן דומה. הצטלבות זו היא הגורם לכך שמוחנו השמאלי מפעיל את חצי גופנו הימני וקולט תחושות ממנו ואילו חצי מוחנו הימני מפעיל את חצי גופנו השמאלי וקולט ממנו תחושות. יש לציין כי ההצטלבות בהפעלה ובקליטה אינה מוחלטת. מערכות מסוימות בגוף נתונות לבקרתם של שני חצאי המח גם יחד.

בשיטת רביב מתרגלים ומבססים מיומנות הצלבה זו בתרגילי הצלבה ובהליכה בהצלבה במסלול שמונה תוך מיקוד מבט.

כאשר המוח לומד ומבסס הצלבה הוא נשאר במצב זה עד שנעשית פעולה מכוונת לשנות זאת. תיקון הנו מצב קבוע בדיוק כפי שנזק הוא קבוע, כל עוד לא משנים מצב זה.

דרך השמונה

מה קורה בעת שאנו הולכים במסלול השמונה ממוקדים בנקודת מיקוד חושי?

במסלול השמונה אחד המסלולים נע בכיוון השעון ואילו השני נגד כיוון השעון. הצעידה בדפוס השמונה במיקוד מבט יוצרת מצב בו בכל נקודה על המסלול עין ואוזן אחרים (ימין או שמאל) מופנים כלפי נקודת המיקוד החושי.

כמו כן יהיו כמה שניות בכל מעגל, בהן ראשו של המתרגל מופנה ישירות לנקודת מיקוד המבט בשניות אלו שתי עיניו ושתי אוזניו יהיו בשיתוף פעולה מקסימאלי. שניות לאחר מכן, לאחר כמה צעדים, היכולת להפנות ראש לנקודת המיקוד באופן מלא אובדת ועין אחת ואוזן אחת יישאו שוב באחריות לקליטת המידע. השליטה המוחית בראייה ובשמיעה צריכה שוב להתחלף. רצף זה של דומיננטיות מתחלפת: שליטה ימנית- שווה- שמאלית- שווה- ימנית…וכו’ ממשיך לחזור על עצמו לאורך התרגיל כולו.

מיומנות ויזואלית חזותית- מרחבית.

הליכה בדפוס השמונה מפתחת את היכולת ליצור תמונות מנטאליות: דימויים חזותיים בזיכרון. דימויים אלה נשמרים בזיכרון ומסייעים לנו במצבים שונים כמו סידור הבית, שימוש במפות דרכים, משחק שח-מט, כתיבה. דימויים אלה הם כמו מפות בקנה מידה שונה בהן אנו משתמשים בהתאמה למשימה הנדרשת מאיתנו.

מיומנות חזותית- מרחבית תלת ממדית חייבת להיות מפותחת היטב על מנת שנוכל להחזיק בדמיון ובזיכרון את הסמלים הדו- ממדיים של השפה המאפשרים לקרוא. ללא תפיסה תלת-ממדית לא תתבסס תפיסה דו-ממדית איכותית. כלומר, רק לאחר שהמוח מתרגל העברת אובייקטיבים תלת- ממדיים לדו ממדיים הוא יכול לדלג את הצורך לבסס את התפיסה על האובייקט הקונקרטי. בשפה המקצועית אנחנו מכנים זאת “שלב התפיסה הקונקרטית”. למשל, כשנאמר לילד “קח שניים”- אתן לו 2 חרוזים, 2 בננות, אראה לו 2 כיסאות וכו’. רק לאחר שהוא יצליח להחזיק במוחו תמונה קבועה של 2 הוא יוכל להתייחס ל-2 מבלי לגעת בשני דברים או לראות 2 אובייקטים מציאותיים מוחשיים. זו התמונה המנטאלית עליה הוא יפתח את התפיסה החזותית- מרחבית בהמשך.

היכולת לקרוא מתחילה מהשלב בו הילד מסוגל להשתמש בתפישה דו-ממדית מבלי להתבסס על תפיסה תלת-מימדית. כלומר, הוא חייב לעבור את השלב הקונקרטית להיות מסוגל ליצור תמונות מנטאליות בצורה יעילה. המשמעות של היעילות היא שהתמונה המנטאלית תהיה זמינה לשימוש בכל רגע נתון. המוח יוכל לתקשר עם המרכזים העוסקים בתפיסה דו-ממדית כל הזמו ובהקשרים שונים כמו קריאת ספר, קריאת שלטים ותמרורים, בירור מחירים בקניות וכו’.

מיומנות התפיסה החזותית מפעילה בעיקר את הצד הימני של המוח ואת גלי המוח אלפא.

הליכת השמונה בשלב ההתחלה הוא שלב בו המטפל מאבחן איך המוח ומערכת העצבים של המטופל פועלים. זהו שלב חשוב במיוחד מפני שהוא מצביע על מה שהמתרגל יצטרך לשנות על מנת לתקן את המיומנות המוטורית שלו. זהו הבסיס לתכנית הטיפולית כולה, העוקבת אחרי שלבי ההתפתחות התנועתית חושית.

תרגילי נשימה

המח צורך 25% מהחמצן שאנחנו נושמים.

לפיכך, שליטה בנשימה= שליטה בלמידה.

היכולת לתמרן את גלי המוח ולשלוט בהם תלויה ביכולת שלנו לשלוט בנשימה.

כמות האוויר שאנחנו נושמים תלויה בכמות האוויר שאנחנו נושפים: לכן, יש לשים לב לנשיפה. ככל שהנשיפה ארוכה יותר, כך ייכנס יותר אוויר בשאיפה. שאיפת האוויר היא אוטומטית ואין צורך לשים לב אליה. אנשים מתוחים רבים סובלים ממצב בו כאילו “נתפס” או מתכווץ להם בסרעפת וכאילו לא נכנס מספיק אוויר עם השאיפה. ואז מנסים לקחת יותר אוויר, אפילו לפהק, כדי לא “להיחנק”. מצב זה נותן תשומת לב לשאיפה, זוהי טעות!

ההתכווצות בסרעפת לא תשתחרר בדרך הזו והיא עלולה אפילו להחמיר. יש לשים לב לנשיפה ולעשות אותה ארוכה ככל האפשר.

כיוון נכון של נשימה

בשאיפה הבטן מתנפחת ומתמלאת אוויר, בנשיפה הבטן מתכווצת ומתרוקנת מאוויר.

תיקון כיוון של נשימה

נשימות להגברת רמת האנרגיה ושחרור מתח-

נשימות אלה משחררות מתח, מזרימות דם למוח בבת אחת. (חשוב לא לתרגל יותר מ-6 פעמים כדי למנוע סחרחורת כתוצאה מאספקת כמות גדולה של חמצן באופן פתאומי).

ניפוח בלון- כאשר אנו מנפחים בלון תמיד הבטן מתכווצת בזמן הנשיפה. באופן הזה אנו מתקנים את כיוון הנשימה בדרך של שעשוע. (התרגול בבית: ניפוח בלון פעמיים ביום בשש פעמים). כמו כן, ניתן לתרגל ניפוח שקית ניילון במקום בלון, שריקה במשרוקית, הפרחת בועות סבון, כיבוי נר ממרחקים שונים וכו’.

נשימות הרגעה- הורדת רמת האנרגיה

נשימות “אום”

• ישיבה על כיסא/כורסא בגוף רפוי ובעיניים עצומות.
• מניחים שתי ידיים על הבטן נושמים תוך השמעת צליל “אום” כשהידיים לוחצות בעדינות על הבטן בזמן הנשיפה ומרפות בזמן השאיפה על מנת “לסמן” למוח את כיוון הנשימה הנכון.
• נושפים ארוכות עד “שהבטן” מתרוקנת מאוויר. תשומת הלב מכוונת לנשיפה בלבד. ככל שהנשיפה תהיה ארוכה יותר, הריאות יתרוקנו והשאיפה תהיה עמוקה יותר.

תרגיל זה נועד להרגעה, להורדה ואיזון רמת האנרגיה של האדם. ניתן להשתמש בתרגיל זה בכל פעם שנכנסים למצב של מתח מוגבר. תרגיל מצוין גם לחרדת בחינות.

נקודת אוריינטציה (“עין דמיונית”)

אוריינטציה פירושה לדעת היכן אתה נמצא ביחס לסביבתך.

במושגים של תפישה הכוונה ליכולת לוודא את העובדות והתנאים של סביבתך והיכולת לשים את עצמך ביחס נכון אליהם. כאשר אתה רואה, שומע וחש את העולם החיצוני מנקודת ראות מסוימת שהגיונית לך, אתה נמצא בנקודת אוריינטציה.

אנשים ממקמים עצמם חזותית על ידי הסתכלות על העולם בשתי עיניים. הנקודה המדויקת בה אתה תופס חזותית היא לא מעדשות העיניים מפני שאלה שתי נקודות שונות, אלא למעשה באמצעות מסך דמיוני במוח המרכז אליו הרבה מאד נתונים הנקלטים בערוצים שונים.

על מנת שתתאפשר תפישה דו מימדית, תפישת רצף ותפישת כיווניות על העין הדמיונית להיות ממוקמת במקום קבוע ולא להיות מוסטת.

לשיטת רביב ישנה טכניקה לעיגון נקודת אוריינטציה- תרגול השעון לפיו המתרגל עומד מול לוח ומצייר עיגול גדול עליו מסמן את השעות 12,3,6,9. לאחר שהוא מתבונן בו ומפנים את השעון מדריכים אותו לעצום עיניו, לגעת בנקודת העין הדמיונית (לאורך קו האמצע של הראש). נקודה זו תהיה נקודת המוצא ונקודת ההתייחסות לכל פעולה בתרגיל. לאורך התרגול יפנה המתורגל ידיו לכיוון הספרה המייצגת את השעה בהתאם להנחיות: 9-עין דמיונית,12- עין דמיונית וכו’.

תרגיל השעון הינו חלק מהתרגול היומי של המטופל. הוא יבוצע בבוקר ולפני הליכת השמונה אחרי ביצוע הנשימות המעוררות ובכל פעם שהוא יחוש שאבד לו מיקוד הקשב.

גלי מוח ולמידה וקשב

רבים מהילדים המתחילים את לימודיהם בבית הספר אינם בשלים נוירולוגית ללמידה.

אנו נולדים עם מוח ומערכת עצבים המתאימים לקיום במציאות תלת מימדית. כל דבר פה, על פני כדור הארץ, הינו תלת מימדי- יש לו רוחב, גובה ועומק. כל דבר במציאות התלת ממדית הוא מוחשי: ניתן לגעת בו או לראותו.

אנו מפעילים את הגוף ואת החושים באמצעות המוח ומערכת העצבים. את גופינו אנו מפעילים באמצעות יכולות לתאם בין תנועות(תיאום מוטורי). החושים מופעלים כך: אוזנינו קולטות תנודות אוויר, עינינו מגיבות לאור ואפינו רגיש למולקולות ריח המרחפות באוויר. כל הגירויים הללו נכנסים דרך ערוצי הקליטה אל המוח והוא מפרש אותם ונותן להם משמעות.

כלומר,המוח ומערכת העצבים שלנו מותאמים לתפישת מציאות תלת- מימדית.

ומה קורה בתהליך למידת הקריאה והכתיבה?

אנו צריכים לשנות חלק מהתפישה לתפישה דו-ממדית משום שאותיות ומילים הינם סמלים דו מימדיים: יש להם רק רוחב וגובה. במידה רבה אנו נאלצים להסתפק בפחות על מנת להגיע לאותה תוצאה: נתינת משמעות למציאות. קשה יותר ואולי לא טבעי לפענח סמלים דו-מימדיים מאשר אובייקטים תלת-מימדיים, כיוון שיש כאן תהליך ארוך יותר: גם לתת משמעות לסמל וגם לקשר אותו למציאות הרלוונטית.

לדוגמה: המילה כיסא.

 לכל אחד מאיתנו ברור לחלוטין הקשר בין הסימנים הדו מימדיים כ  ס  א

לבין החפץ כפי שהוא נראה במציאות התלת מימדית. בנוסף, בשפה אחרת , אנגלית למשל, הסימנים המוסכמים שונים לגמרי:C H A I R

לרובנו פעולה זו של שינוי התפישה למיקוד דו-מימדי הינה פעולה אוטומטית ופשוטה המתרחשת במהירות של חלקיק השנייה. איננו מודעים לכך, שפעולה זו היא כל מה שאינו טבעי למוח ולמערכת העצבים. על המוח להבשיל בתהליך ארוך של חשיפה, ניסוי וטעיה או לאמן את עצמו בצורה מכוונת לכך.

המוח משיג הבשלה נוירולוגית זו בגילאים 3-13 שנים. טווח רחב מאד! אצל הבנות, סטטיסטית, מושגת בשלות זו בגילאי 6-8 ואצל בנים, סטטיסטית, מאוחר יותר, בגילאי 8-10. זה ההסבר האפשרי  לשאלה מדוע הבנות הן “תלמידות טובות וממושמעות יותר” בכתות הנמוכות והבנים “שובבים” יותר ומדוע לקויות הלמידה נפוצות יותר בקרב בנים.

כדי שתתרחש למידה טבעית שתאפשר לתלמיד לנצל את מלוא הפוטנציאל האינטליגנטי שלו צריכים להתקיים התנאים הבאים:

• המח צריך לדעת לתפקד בשיתוף פעולה מלא בין חלקיו השונים: גזע המח, המח הקטן והמוח האפור. כמו כן צריכה להתקיים תקשורת טובה בין שתי ההמיספרות ובינן לבין המערכת הלימבית שבמוח האפור.
• המוח צריך לדעת להשתמש בתפישה התלת- ממדית והדו- ממדית.
• המוח צריך לדעת לשלוט בתזמון גלי המוח, כלומר בהתאמת אורך הגל למשימה הנדרשת.

מהם גלי המוח?

המוח הינו מערכת כימית- חשמלית. ברגע זה עובר במוחנו זרם היכול להאיר נורה של 25 וואט. גלי המוח הינם דחפים עצביים הנוצרים מהפרש במתח החשמלי בין סיב עצב לסביבה (נוזל בין תאי) או במילים פשוטות יותר, תדר חשמלי המיוצר על ידי המוח.

המציאות התלת –ממדית מזוהה עם גלי המוח אלפא (a): תדרים של 8-14 גלי מוח לשנייה. המציאות הדו-ממדית מזוהה עם גלי מוח ביתא(b): תדרים של 14-35 גלי מוח בשנייה.

האחרונים הם גלים מהירים ביותר הדורשים שימוש ביותר אנרגיה. ילדים צעירים שאינם יודעים עדיין לתפעל גלים מהירים אלה מגלים סימנים של בעיות קשב וריכוז. לעיתים ילדים אלו “מנסים” לעורר גלים מהירים אלו על ידי תנועתיות יתר ולפיכך מגלים סימנים של היפראקטיביות. ילדים אלו מטופלים בתרופות פסיכיאטריות מעוררות כמו ריטלין, כדי  לעורר את גלי המוח הגבוהים- ביתא. כך הילד לא נזקק יותר לתנועתיות היתר ההיפר אקטיבית.

מצבי המנוחה של המוח מזוהים עם גלי התיתא: 4-8 גלי מוח לשנייה. תדרים אלו חשובים ללמידה טבעית משום שבשניות שהמוח שרוי בגלי מוח אלו, הוא “נח”, כלומר מאזן את משק האנרגיה שלו. תכיפות גבוהה של שימוש בגלי מוח תיתא מאפיינת מצבים של ניתוק והפרעות קשב ללא היפראקטיביות.(A.D.D)

גלי המוח הנמוכים ביותר- דלתא: 0-4 גלי מוח לשנייה מאפיינים מצב של ניתוק עמוק: לפני עילפון, מדיטציה מתקדמת וכדומה( גלי מוח אלו אינם בהכרח בריאים).

לסיכום:

למידה אולטימטיבית מתקיימת כאשר אנחנו משתמשים בו זמנית ובתאום מלא בכל דרכי תפישת המציאות הטבעיות לנו:

תפישה תלת ממדית= תנועתיות ותחושתיות= גלי מוח אלפא.

תפישה דו- ממדית= סימבוליזם לשוני= גלי מוח ביתא.

חווית האחדות= מנוחה, ניתוק= גלי מוח תיתא.

שליטה בלמידה=אלפא+ביתא+תיתא